הנידון: התנהלות של עוסק לאחר פתיחת עסק
1. הנהלת חשבונות חד צידית וכפולה
הנהלת חשבונות תיעוד פעילותה הפיננסית של תאגידים (חברות, מוסדות כספים, מוסדות ללא כוונת רווח, ועוד) כמו גם לעסקים פרטים (עצמאיים). תיעוד הנהלת החשבונות מבוצע באמצעות רישום התנועות הכספיות והלא כספיות.
רישום הנהלת החשבונות מתייחס ומונה את כל תחומי הפעילות:
א. עסקאות מכירה.
ב. קבלת כספיים.
ג. רכישת ציוד ורכישות אחרות.
ד. הוצאות.
ה. תשלומים והעברות כספים (לספקים, לבנקים, לבעלי מניות ועוד).
הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ג 1973 מבחינות בין שתי שיטות שמבוצעות בהן הנהלת חשבונות. האחת מערכת הנהלת חשבונות חד-צידית והשניה מערכת הנהלת חשבונות כפולה.
הנהלת חשבונות חד צידית
הנהלת חשבונות חד צידית, נרשם רק "צד אחד" של הפעולות הפיננסיות כמובא להלן:
א. הכנסות – ירשם בהנהלת חשבונות זו רק צד ההכנסה אופן התקבול לא נרשם (יכול להיות מבוצע במזומן, בהמחאה עתידית, בכרטיס אשראי ובהעברה בנקאית).
ב. הוצאות – בהנהלת חשבונות זו, רושמים את סכום החשבונית ואם אין חשבונית רושמים את הקבלה (למשל ארנונה, ביטוחים ועוד לא ניתן חשבוניות).
יש לשים לב שבשיטה זו של הנהלת חשבונות, אופן התשלום לא נרשם (יכול להתבצע במזומן, בהמחאה עתידית, בכרטיס אשראי ובהעברה בנקאית).
שיטת הנהלת חשבונות חד צידית, כיום הרף התחתון של הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ג 1973. הנהלת חשבונות חד צידית מתאימה לעסקים קטינים, ולעוסקים פטורים, זאת בעקבות חוסר מידע שטמון במהות השיטה למשל מועדי התקבולים מלקוחות והתשלומים לספקים אשר אינם ידועים, קים חוסר פרוט של תשלומים לספקים מסומים ועוד.
רשות המיסים מחייבת עוסקים העונים על קריטריונים מסוימים (גבהה מחזור, מספר עובדים, תחומי פעילות ועוד) לנהל את חשבונותיהם בשיטה הכפולה ( הנהלת חשבונות כפולה). הנהלת חשבונות והספרים הנלווים תלויים ומשתנים מתחומי פעילות של עוסק אחד לאחר וזאת בהתאם לתוספות המנויות בהוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ג 1973.
חוק חברות, התשנ"ט 1999 מחייב תאגידים המאוגדים כחברה לנהל את חשבונותיהם בשיטה הכפולה (הנהלת חשבונות כפולה).
יש לשים לב כי חברות העונים על הוראות של הנהלת חשבונות חד צידית לפי הוראות ניהול ספרים יכולים לנהל את חשבונותיהם בשיטה זו ובלבד שהרישום מבוצע לצורך רשויות המס (היות וחוק החברות דורש הנהלת חשבונות כפולה).
הנהלת חשבונות כפולה
הנהלת חשבונות כפולה הינה שיטת רישום מקיפה ויעילה לעסקים היות וכל פעולה פיננסית נרשמת משני צידיה כמתואר לעיל. שיטת הנהלת החשבונות הכפולה כוללת, בין ביתר, התאמות:
א. בנקים.
ב. כרטיסי אשראי.
ג. ספקים.
ד. זכאים אחרים.
ה. לקוחות.
ו. חייבים אחרים.
יתרונותיה העיקרים של שיטת הנהלת החשבונות הכפולה מתבטאים במעקב אחר תשלומים צפויים ותקבולים צפויים, הסיכוי לאיבוד מידע קטן מאוד. מנגד החיסרון העיקרי של שיטת הנהלת החשבונות הכפולה טמון בעלותה.
רישום החשבונות בהנהלת חשבונות כפולה (ובמקרים חריגים גם בשיטת הנהלת חשבונות חד צידית) יכול להיעשות על בסיס מצטבר קרי לכלול מכירות והוצאות ששולמו גם בהמחאות דחויות, או על בסיס מזומן אשר משמש את מרבית העוסקים המתנהלים בשיטת הנהלת החשבונות החד צידית, קרי רק מכירות והוצאות ששולמו במזומן או במועד פירעון ההמחאות יוכרו.
הייחוד של משרדינו (ששי זכאי ושות' – רואי חשבון) ברישום "און-ליין" של כל הפעולות הפיננסיות כך שאנו מעניקים למנהל העסק כלי פיננסי שדרכו הוא יכול לנהל את העסק בצורה טובה יותר.
סוגי הוצאות
צריך להבחין בין סוגי ההוצאות:
א. הוצאות פרטיות – הוצאות אשר אינם כשורות לעסק, אין צורך לשמורן.
ב. הוצאות עסקיות – יש לאסוף אסמכתאות (חשבוניות מס וקבלות וכו') ולמסורן למשרד. עוסק פטור ירשמום בספר תקבולים תשלומים כל חודש בנפרד (וישמור אותן בשמר-דף).
ג. הוצאות מעורבות – יש לאסוף אסמכתאות (חשבוניות מס וקבלות וכו') ולמסורן למשרד בנפרד. עוסק פטור ירשום אותן בספר תקבולים תשלומים כל חודש בנפרד ( וישמור אותן בשמר-דף). יש לקבל ייעוץ לעניין הוצאות אילו היות והכללים שונים בין עוסק אחד לשני ובין סוגי ההוצאות.
ספר תקבולים תשלומים
ספר תקבולים תשלומים אפשר לרכוש בחניות של כלי כתיבה (חנן גרפוס וכו') ונראה כך:
רצ"ב דוגמא למילוי הספר – פעם בחודש, יש להחין בין עוסק פטור לעוסק מורשה:
2. רשויות המס והתנהלות מולם הלכה למעשה:
1) מע"מ (מס ערך מוסף)
עוסק פטור – מע"מ דורש לדווח על המחזור ( סה"כ הקבלות ) בתחילת חודש ינואר על שנה קודמת. "דיווח הצהרת עוסק פטור", הדיווח יכול ויעשה דרך האזור האישי של רשות המיסים ודרך רו"ח מייצג.
עוסק מורשה – צריך לדווח בהתאם למחזור (כל חודשים או כל חודש) ולהעביר למשרד את החומר הנהלת חשבונות.
2) מה"כ (מס הכנהסה)
המס אשר משולם לרשות המיסים הינו על ההכנסה החייבת, קרי הכנסות בניכוי הוצאות (רווח).
תשלומי המקדמות למס הכנסה כל חודש \ או כל חודשים באם צפוי מס לתשלום.
לרוב, המקדמות הם אחוז מהמחזור, אך יש כאלו שמשלמים סכום קבוע.
יש לשוחח עם המשרד בנושא, אציין כי רשות המיסים מעדכנת את המקדמות מעט לעט.
3) מס הכנסה ניכויים
יש לדווח למס הכנסה ניכויים :
א. משכורות וניכויים בגינם.
ב. דמי שכירות ותשלומים בפועל.
4) ביטוח לאומי – עצמאי
עובד עצמאי לביטוח לאומי מוגדר כמי שעונה על אחד מהתנאים האלה:
א. עוסק במשלח ידו 20 שעות בשבוע בממוצע לפחות.
ב. הכנסתו החייבת החודשית הממוצעת ממשלח ידו שווה או עולה על 50% מהשכר הממוצע. (בשנת 2020 – 5,276 ש"ח).
ג. עוסק במשלח ידו 12 שעות בשבוע בממוצע לפחות, ובנוסף הכנסתו החייבת החודשית הממוצעת שווה או עולה על 15% מהשכר הממוצע. (בשנת 2020 – 1,583 ש"ח).
עובד עצמאי שאינו עונה על אף אחד מהתנאים האלה, ייחשב כבעל הכנסה שלא מעבודה לעניין תשלום דמי ביטוח וזכאות לקצבאות.
מי שיש לו הכנסה חייבת שאינה מעבודה חייב לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עצמו (למעט אישה הנשואה למבוטח תושב ישראל שאינה עובדת מחוץ למשק ביתה).
שכיר/ה פטורים מתשלום דמי הביטוח הלאומי רק על ההכנסה הנוספת באם הם מוגדרים כעצמאי שאינו להגדרה, התשלום המינימאליים כ-179 ש"ח לחודש (בשנת 2020) לאדם שאינו שכיר.
שיעורי דמי ביטוח עבור הכנסות החייבת שלא מעבודה למבוטח שאינו עובד:
א. עד 25% מהשכר הממוצע – פטור (בשנת 2020 – 2638 ש"ח).
ב. בין 25% ל- 60% מהשכר הממוצע – 9.61% (בשנת 2020 – 2,638 ש"ח ל-6,331 ש"ח).
ג. בין 60% מהשכר הממוצע לשיעור המלא -12% (בשנת 2020 6,331 ש"ח ל-45,075 ש"ח).
מקדמות לביטוח לאומי משולמות כל חודש ומהוות שלושה מרכיבים:
א. תשלום עבור ביטוח, קרי, אובדן כושר עבודה, דמי לידה וכו'.
ב. תשלום עבור ביטוח בריאות.
ג. מס.
התשלום כולל גם מרכיב של ביטוח, רצוי ומומלץ להעריך את המקדמות בהתאם להכנסה החייבת בפועל.
עם הגשת הדוח השנתי למס הכנסה מחושב גם תשלום ביטוח לאומי לשנת השומה באופן ממוחשב ובהתאם לכך יזוכו או יחויבו הפרשי ביטוח לאומי.
5) ביטוח לאומי – מעסיקים
תשלום דמי ביטוח לאומי בגין העובדים אשר מועסקים על ידיכם.
6) דוח שנתי למס הכנסה
רשות המיסים דורשת להגיש דוח שנתי על הכנסות. הגשת הדוח מחודש אפריל של השנה העוקבת קרי את הדוחות לשנת 2020 ניתן להגיש מחודש אפריל 2021.
עם הגשת הדוח השנתי למס הכנסה מחושב תשלום המס לשנת השומה באופן ובהתאם לכך יזוכו או יחויבו הפרשי מס.
7) הצהרת הון (דין וחשבון על נכסים והתחייבויות)
הצהרה על נכסים והתחייבויות נדרשת עם פתיחת התיק ברשות המס, ועל פי רוב כל חמש שנים. הצהרת הון ראשונה מהווה בסיס להצהרה השנייה, כלומר ההצהרה השנייה בניכוי הראשונה מלמדת על ההכנסה נטו במהלך התקופות שבין ההצהרות בניכוי הוצאות מס והוצאות מחיה.
בכבוד רב,
ששי זכאי
רואה חשבון ומשפטן (.LL.B)
מוסמך במנהל עסקים (.M.B.A)
